יש זרעים שנובטים מיד עם רדת הגשם הראשון או לאחר השקיה. יש זרעים המאבדים את היכולת לנבוט לאחר ימים ספורים מהבשלתם ויש זרעים של צמחים רבים שאינם נובטים מיד גם בתנאים מתאימים לנביטה̈ משום שהם נמצאים במצב תרדמה שיכול להימשך זמן רב.

היציאה ממצב התרדמה תלויה הן בגורמים הפנימיים והן בגורמים החיצוניים (הסביבתיים) כמו אור̈ חמצן וטמפרטורה מתאימה.

תקופה ארוכה בחיי, איבדתי את היכולת שלי לנבוט, איבדתי את היכולת שלי לצמוח, איבדתי את הרצון לראות איזה פרח יפרח ממני. העדפתי להישאר בתוך האדמה, מכוסה, כבויה, בלתי נראית, לתת לסובבים שלי לגדול ולפרוח בזמן שאני שקועה עמוק בתוך האדמה.

חשבתי שטוב לי שם, חשבתי שזה המקום הנכון לי. למה לצאת החוצה? מה יש שם שאין לי פה? עדיף לתת לשנים לעבור. מה רע לי?

אז האמת, היה לי לא טוב. רציתי לפרוח, רציתי לפרוץ החוצה, רציתי לגלות את עצמי, לעשות משהו עם עצמי, לצאת מהתרדמת – אבל הגורמים הפנימיים והסביבתיים לא אפשרו לי.

הבנתי, שכדי לצמוח, אני צריכה עזרה. עזרה מאנשים שמאמינים בי. עזרה מהגורמים החיצוניים שיראו את הזרע החבוי שבתוך האדמה, ישקו אותו ויתנו לו לפרוץ החוצה.

וכך, לאט לאט, עם המון עזרה ותמיכה מסביב, עם המון תשומת לב ודאגה, התחלתי לצמוח.